אמירת קדיש
אומר הפלא יועץ : עיקר הכבוד [מצוות כיבוד אב ואם] הוא שיהא מכבדם במותו וכל אשר בכוחו למעבד ניחא לנפשא, יעשה מדי יום יום לא ישכח,
לא כמו רבים מעמי הארץ שאינם זוכרים את אביהם ואמם אלא ביום יאהרציי''ט מעט שאומרים קדיש ונותנים מעט צדקה ולומדים מעט,
אוי להם לאבות שמצפים על בניהם שיפדום ויעלום מבאר שחת, שבזה שעושים כמעט לא מעלה ולא מוריד, והלואי שלא יהא מוריד מה שעושים רבים מעמי הארץ, שאומרים הקדיש במרוצה וכן ברכות ההפטרה, ושגיאות מי יבין, עד שברכותיהם לבטלה, וכן כשרוצים להתפלל בצבור.., עד שחוששני שבמקום ''ענג'' לאביהם גורמים ''נגע'' חס ושלום:
הנה כי כן ראוי לבן יכבד אב שיהא מכיר את מקומו ולא יסמוך על עצמו לומר קדישים והפטרות ותפילות עד שילך אצל חכם תחלה ויבדקנו, ואם לאו בר הכי הוא, יותר טוב שישכור איזה תלמיד חכם שילמד ויאמר קדישים ויתפלל עבור מנוחת אביו ואמו (אמירת קדיש בתשלום) [וזכות הצדקה ואחזקת הלימוד תורה והתפילות של תלמידי חכמים, שהם בחי' הגדלת כבוד מלכות שמיים שזה עיקר התיקון של הנפטר - יעמוד להוריו וגם לו לזכות]. ולא יעשה כן בשנים עשר חודש ויום שנים עשר חודש דהיינו שנת הפטירה הראשונה] ואחר כך ינוח ויעמד לגורלו, ולמחש בעי, ומה גם שאמירת קדישים אינו כדי להציל מעונש בלבד, אלא גם כן גורם עילוי לנפש המת.
הנה כי כן ראוי לבן שכל ימי חייו תהא דיוקנו של אביו חקוקה בפניו וידמה כאלו צועק מרה מתוך אש להבה ואומר, בני ידידי, חנוני חנוני, הצילו מחרב נפשי מיד כלב יחידתי (תהלים כב כא) ואף אם חושב שאביו צדיק גמור ותתענג בדשן נפשו, ידמה כאלו נותן לו מטעמים כאשר אהב אביו בעבור תברכהו נפשו, ולכן לא יגרע אפילו יום אחד כל ימי חייו מלומר קדיש ולתן צדקה עבור נפש הוריו. ומה טוב שיהא שגור בפיו לומר מדי יום יום:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתקבל ברחמים וברצון כל מעשה הטוב אשר אני עושה בין במחשבה בין בדבור בין במעשה ויהיה הכל לזכות ולמנוחת ולעילוי נפש רוח ונשמה של (אבי ואמי | פלוני בן / בת פלוני/ת) וכו'. יהי רצון שתהא נפשו/ה צרורה כצרור החיים:
ובזה ישא ברכה מאת ה' ומנפש הוריו.
(ספר "פלא יועץ" ערך כיבוד אב ואם).